<h1>הפרדס לרש"י הלכ' יבמה</h1>
<h2>דף סד.</h2>
יבמה שאינה רוצה להתיבם. וששאלתם יבמה שאינה רוצה להתיבם, נעשה בה דין מורדת או לא. כך ראינו כי בדבר זה חלקו חכמים וגאונים הרבה. וכל אחד ואחד הביא ראייה לדבריו. כי המורדת שאומר[ה] אי אפשי בבעלי נוטלת מה שהביאה עמה מבית אביה ומפסדת את הכתובה ואת כל מה שכתב לה בעלה וכל מה שנתן משלו. ואם נטלה מזה כלום מוציאין ממנה, כי לא נתן לה אדעתא דמיזל גבי גברא אחרינא, אלא אדעתא למיקם קמיה. ואמר גאון אחד שכך [ה]דין, היבמה שאינה [רוצה] להתייבם. ויש שאומ[ר] אין דין כמורדת. ויש שאומר נעשה כמנהג המקום, דמינהגא מילתא היא. ואני אכריע את דברי הראשון שהוא רבי[נו] האיי זצ"ל שפסק כדין מורדת והכי סבירא לן, ומעשים בכל יום בכך.
